ציטטות מתחום הספורט...

"תהייה ראשון - תהייה שונה - תהייה שניהם! " דיוגינס

"ספורטאי לא יכול לרוץ עם כסף בכיסים. הוא חייב לרוץ עם תקווה בלב וחלומותיו בראשו." אמיל

"ספורט הוא חליפת הבריאות." היפוקרטס

יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

שנה חדשה!!

שלום לך בלוג יקר!!
מחר מתחילה לה שנת הלימודים החדשה וגם אני כמורה לחינוך גופני מתרגש, כמו אחרון הילדים שפותחים את שנת הלימודים החדשה.
כמורה לחינוך גופני אני שמח שהמודעות לספורט ולאורח חיים בריא עולה עם השנים וצוברת תאוצה ואף מקבלת משקל בבתי הספר שכוללת: ימי בריאות , מפגשי תזונה בריאה ,ימי ספורט עוד פעילויות אחרות שכל בית ספר נוקט לעצמו.
לאחרונה ביום ראשון האחרון 29.8 ליתר דיוק קראתי כתבה מאוד מעניינת שעסקה באורח חיים בריא ובשיעורי החינוך הגופני בבית הספר , הכתבה עסקה בכך שמחלות של השמנת יתר ,עודף סוכר,כבד שמנוני ועוד ששכיחות בעיקר בגיל המבוגר ,הפכו להיות שכיחות גם בקרב הילדים היתכן?
מסתבר שכן הילדים של היום רובם מרותקים למחשב/טלוויזיה אחוז הפעלת גופם בצורה אקטיבית שואף לאפס שלא לדבר על התזונה שלהם שמתבססת על גאנק פוד שכולל בתוכו סוכרים למכביר חטיפים ושאר אוכל מהיר שלא מוסיף ולא מאומה להתפתחותם הגופנית והשכלית.
נשאלת השאלה החשובה ביותר איפה נמצא בית הספר בכל התחום הזה? ולכן השנה בישראל בכמה בתי ספר החליטו לקחת יוזמה בכל תחום הבריאות ולהכניס מפגשים אחת לחודש עם תזונאית שתנחה בעיקר את ההורים! איך להאכיל נכון את ילדיהם ולמנוע הופעת מחלות כאלה ואחרות. מה שהכי הרשים אותי שברעננה הוקם בית ספר שלא נמצא במרכז העיר אלא בפרברי העיר ולהגיע אליו ישנם הסעות, ולמרות זאת התארגנה קבוצה של הורים עם הילדים בכל שכונה והם הולכים ברגל אל בית הספר מרחק של 2.5 ק"מ בערך וכנ"ל בחזרה וכך הילדים מרוויחים 5 ק"מ ביום של פעילות ספורטיבית מהנה בחברת חבריהם ללימודים.
הכתבה דיברה על המורים לחינוך גופני ואמרה שתלמיד ממוצע פעיל רק כ-7 דקות מתוך שיעור של 45 דקות בשיעורי החינוך הגופני בבית ספר ,אני כמורה לחינוך גופני מודע לתופעה ואני מסכים שהיא קיימת במספר מקומות ברחבי הארץ ,אך תמיד צריך להסתכל על שני צידי המטבע .להתחיל שיעור שיש לך בכיתה קרוב ל40 תלמידים שבתחילת השיעור אתה מחוייב לבדוק נוחכות ולראות שכולם נמצאים ,כבר מתבזבז לך מנימום 5 דקות מתוך ה45 דקות משום שבכול שיעור אתה מקבל מלא פתקים מהורים ש"לבן שלהם כואבת הבטן היום אז הוא לא יכול להשתתף בשיעור היום" , בנוסף הציוד הנדרש להצלחה של שיעורי ספורט לאורך זמן הוא ציוד שלא כלול בתקציב בית ספר שלא לדבר על מתקנים אולם /מגרש שלא תמיד בהישג יד במיוחד בימי השמש בישראל. והבעיה הכי קשה זה הטיפול בילדים "מפריעים" שכאשר אתה מוציא אותו החוצה מן השיעור אתה למעשה נותן לו פרס.., ובל נשכח שלעבוד עם ממוצא של 40 תלמידים בשמש לאורך יום שלם היא מאוד סיזיפית.
אבל לסיכומו של דבר עם כל הקשיים חיוך אחד או מילה אחת טובה שאתה מקבל מתלמיד שכן מעריך אותך שווה הכל..
נקווה שתהיה לכולנו שנה מוצלחת וטובה!!
אורי מאיש
נ.ב אני מעלה סרטון שצפיתי שמראה כמה המצב של הילדים חמור היום.



יום שבת, 21 באוגוסט 2010

כיצד הגלובליזציה משפיעה על תוכנית הלימודים

שלום לך בלוג!!
הפעם אני רוצה לספר לך על מאמר מעניין מאוד שקראתי של ווקס במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה היבטים בינלאומיים" שמרצה ד"ר חגית מישר-טל.
המאמר עוסק בשינויים הטכנולוגים שגרמו לאינטראקציה כלל עולמית שמשנה מן היסוד את הכללים ואת המבנה הישן של מוסדות הלימוד.
ה"מיזוג" עם מערכות חדשות גורם לאי סדר ולאנדרלמוסיה ואין ספק שצריך להגיע להסדר חדש , בארצות הברית אחד מהבטיו הבולטים של השינוי מצוי בתחום החינוך אשר נמצא במשבר ואף הפף בעשור האחרון לבעיה מדינית ופוליטית.
ישנה התדרדרות מתמדת בסטנדרטים הבסיסים של מערכת החינוך בארצות הברית ,הצורך בשינוי מגיע בעיקר מן השוק האמריקאי שדורך כח עבודה וצרכניםאינטליגנטים החשופים והשולטים היטב בטכנולוגיה המתקדמת ,אך בשטח בתי הספר אינם ערוכים לדרישה זאת ואינם מספקים להם את דרישותיהם.
השוק האמריקאי שלאורך השנים היה השולט והמוביל בעולם ברוב תחומיו ,נמצא במשבר עמוק מכיוון שהשווקים האירופאים התאוששו מזמן מן מלחמת העולם השניה וחשופים הרבה יותר לטכנולוגיה ויוצרים תחרות גדולה מול השוק האמריקאי ,שלא נדבר על השוק שמגיע מן המזרח שכולל את סין ,יפן והונג קונג שהם כבר מזמן עברו את האמריקאים כח העבודה שלהם יעיל מאוד שולט היטב בשינויים הטכנולוגים ויוצר כל הזמן חידושים מהפכניים חדשים המשנים בכל פעם את כלי המשחק, לאמריקאים מאוד קשה להתמודד מולם ,המסקנה המתבקשת היא שמוסדות החינוך חייבים לספק לשוק האמריקאי עובדים אינטילגנטים יעלים שחשופים לטכנולוגיות ויוכלו להשתלב ביתר קלות בשוק.
לכן מערכת החינוך האמריקאית נכנסה לפניקה והציעה תוכנית שנוי שנקראת "nation at risk" שבה ניסתה בכח לשפר את הישגיה התלמידים האמריקאים במבחנים הבינלאומים,הניסיון נכשל ובגדול לא רק שלא היה שינוי בהשיגי הלומדים נוצר מצב של התמרמרות מצד המורים שחשו שאין להם יצירתיות וחופש פעולה ללמד את התלמידים.
ארצות הברית ביצעה ניסיון נוסף שבו למורים היה יותר עצמאות ויצירתיות ללמדאת התלמידים ,בנוסף בעלי חברות ההי טק יכלו לשלוף את התלמידים "און ליין" שיהיו עובדיהם העתידניים , לא עוד כח עבודה זול למפעלים אלא עובדים רב גוניים היכולים לעבוד ולנהל עסק מהבית בעזרת המחשב.
בשורה התחתונה התוכנית הצליחה אך למעשה היא העלתה את רף הכניסה למכללות , לקולגים ואוניברסטאות בארה"ב ולמעשה היא הגדילה את הפער הדיגיטאלי באוכלוסייה האמריקאית
הפער בין השחורים ללבנים בארצות הברית רק גובר והשאלהאיך יראה בית ספר עתידני בארה"ב נשארה פתוחה.
לסיכום אני חושב על תוכנית עתידנית שתביא תוצאות גם לישראל ולא תגדיל את הפער הדיגיטאלי..
שלך אורי





יום שבת, 14 באוגוסט 2010

אנטומיה של תוכניות תקשוב בחינוך בגרמניה

שלום לך בלוג יקר!!
אני כותב לך שורות האלה בדיוק באמצע העבודה שאני מגיש במסגרת הקורס בו אני לומד שנקרא:"שילוב טכנולוגיות
תקשוב ולמידה היבטים בינלאומים" מאת חגית מישר-טל . נושא העבודה שלי הוא מדיניות התקשוב בגרמניה ובעודי
קורא ומתפעל מן ההשקעה של הגרמנים בתחום החינוך החלטתי לשתף אותך בחלק קטן מן החידושים והטמאתם בתוכנית החינוך.

ישום המחשבים בחינוך התנהל בכיוון שונה לחלוטין משאר המדינות בעולם. במדינה, שכל חבל ארץ שלה (lander) הוא עצמאי מבחינת המדיניות החינוכית, הכיוון הכללי היה התמקדות בהתאמת תוכניות הלימוד ועריכת שינויים קוריקולריים מותאמים לעידן התקשוב ורק אחר כך הצטיידות בתי ספר במחשבים.
הגרמנים השקיעו רבות בהתאמת תוכניות לימוד קיימות למציאות מתוקשבת. הם מיזגו תוכניות לימודים שעסקו במדיה ובטכנולוגיות מידע לתכנית לימודים אינטגרטיבית אחת.
רק לאחר שתהליך זה הושלם עברו במשרד החינוך הגרמני לשלב ב' שנקרא שלב ההצטיידות ובו מעבדת מחשבים עם חיבור לאינטרנט בכל בית ספר שהתלמידים יוכלו להיות נגישים לאותה מעבדה.
כאשר החיבור הושלם בשנת 2002 ו44 אלף בתי ספר ברחבי המדינה חוברו לאינטרנט ,הם עברו לשלב הבא שלב ג' ובו פיתוח אוריניות מידע אצל תלמידים ומורים בעידן האינטרנט , ולכן פותחו תוכניות רבות לטיפוח איסוף המידע ,חקר,תכנון והפקת מידע.
בכל אחת מהתוכניות הגרמניות, נושא הכשרה והשתלמויות המורים תפס מקום מרכזי. יותר משליש התקציב הוקדש לסוגיה של התפתחות מקצועית של המורים והכשרתם לשלב של שילוב המחשב בהוראה. במסגרת מאמץ זה להשבחת איכות ההוראה, פותחו גם באוניברסיטאות בגרמניה כמה מודלים פדגוגיים אותם ניסו גורמי ההדרכה להעביר במהלך השתלמויות המורים.
למרות כל המאמצים של משרד החינוך הפדראלי הגרמני, עדיין נותר הפער בין דרישות הקוריקולום והיישום בכיתה ע"י המורים גדול למדי והיקף ההוראה מבוססת התקשוב בבתי הספר הגרמניים נותר נמוך יחסית לבתי ספר במדינות כמו קוריאה, או שבדיה.
לאור זאת, בשנתיים האחרונות החליטו רשויות החינוך בגרמניה ליזום תכנית תקשוב ארצית חדשה, המקיפה את כל המגזר הציבורי, לרבות בתי הספר. יוזמה זו הנקראת The Initiative D21 והיא מאצילה חלק גדול מהביצוע למגזר הפרטי ומתקצבת אותו לצורך ביצוע ההצטיידות וההדרכה בשדה.
התקשוב בבתי הספר קיבל תנופה, עשרות אלפי בתי ספר (90%) חוברו לאינטרנט מהיר. 49% מכיתות בתי הספר היסודיים ו? 32% מכיתות בתי הספר התיכוניים בגרמניה מצוידים במחשבים (ביחס של מחשב ל-3 תלמידים). יישום התוכניות הפדגוגיות הולך ומתרחב אף שהפער בין דרישות הקוריקולום והיישום הפדגוגי בכיתה ע"י המורים עדיין גדול, אך הוא מצטמצם משנה לשנה.
התוכנית הגרמנית נחשבת להצלחה. היא אמנם מתקדמת באיטיות ניכרת, אך ביציבות ובעקביות.
אני כולי תקווה שגם בישראל יאמצו סוף סוף את המודל הגרמני ,או כל מודל חלופי אחר , בכדי ששילוב התקשוב בהוראה יעלה מדרגה אחת לפחות!! מעלה, כדי שנשתווה ואף נעקוף ברמת החינוך שלנו מדינות מערביות רבות שאצלם התקשוב בהוראה הוא דבר הפועל מן השיגרה.
בנוסף הכנסתי סרטון חשוב מאוד על השינוי בגרמניה בהכדרת המחשבים לבתי הספר ובניית מנהיגים חדשים לעתיד.
שלך אורי מאיש











יום שלישי, 10 באוגוסט 2010

מי ילמד את הדור הבא??

שלום לך בלוגי היקר
הפעם אני רוצה לספר לך על מאמר מאוד מעניין שקארתי לאחרונה של דוקטור יצחק עזוז שהוא הראש המגמה של הבית ספר להכשרת מורים של מכללת בית ברל .
פרופ' צחור, בכתבה לפתיחת שנת הלימודים, מייחל להנהגה חדשה "שתנער את האקדמיה ועמה את החברה כולה". הוא תולה את מצבה העגום של האקדמיה בישראל בגורמים רבים: קיצוץ תקציבים, עצירה בגידול מספר הסטודנטים וכתוצאה מכך "הונמכו תנאי הקבלה" ו"הסיבה האחת היא שיטת הלימוד המיושנת, הממשיכה את מתכונת הלימודים שבה פעלו האוניברסיטאות לאורך אלף שנים." וזאת למרות "שהשינוי הדרמטי בהרכב הלומדים לא תורגם לשינוי הנדרש בתוכני הלימודים ובשיטת [הלימוד]... שעדיין נוהגת כמו מימים ימימה". פרופ' צחור מוסיף וקובע שכתוצאה מכך נוצר "בזבוז ענק של משאבים – לא רק משאבי כסף אלא בעיקר משאבי דעת." הוא רומז לכך שעיקר הבזבוז נובע מהשיטה הסלקטיבית שנועדה להכשיר מעט סטודנטים "שיחליפו לימים את הפרופ' המלמדים אותם." עליו כפושט רגל.
צחור טוען ומוסיף שכדי להאיץ את השינוי בכוון הנדרש הממשלה צריכה להתנות מתן כספי ציבור למוסדות, בתחילה אקדמאיים ובהמשך כל מוסדות ההשכלה, אם המבחנים שהם מקיימים יתקיימו כאשר לכל נבחן יש עמדת מחשב מקושרת לכל מאגרי המידע הרלוונטיים לנושא המבחן, ספרים ומחברות לפי רצונו. תנאים אלו יחייבו את המוסדות לשנות בהתאם את המבחנים ואת דרכי הלמידה. זהו תנאי הכרחי כדי להתחיל ולהניע את השינויים המתבקשים לצורת למידה אחרת. נוסף לכך, הציבור חייב לדרוש הפרדה מוסדית בין מוסדות אקדמאים המכשירים למקצועות מדעיים, הנדסיים וטכנולוגיים לבין מוסדות המכשירים לתחומי החברה והרוח, כולל מועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) נפרדת. כל אחד מסוגי המוסדות הללו צריך להתמחות בפיתוח מיומנויות חשיבה שונות בתכלית, כאשר סטודנטים בשני סוגי המוסדות יהיו חייבים להיחשף במידה מצומצמת לתהליכי החשיבה המפותחים במוסדות המקבילים. הפרדה זו תאפשר למוסדות המתמחים בתחומי החברה והרוח לפתח מיומנויות חשיבה שעד היום הוזנחו לחלוטין באקדמיה בגלל ההגמוניה המוחלטת בהן של החשיבה המדעית לכאורה, היות שכאמור גם היא לא פותחה וטופחה.
אני לומד מכך שהזמן עושה את שלו והעולם מתקדם ויחד איתו אנחנו והשיטות הישנות כבר עשו את שלהם כפי שהוזכר מעלה והגיע הזמן לעידן חדש שבו המודרניזציה והטכנולוגיה יחליפו את המורה והספר
להתראות לפחות עד שבוע הבא
אורי