שחיקת מורים!!
שלום לך בלוגי היקר.

הפעם רוצה אני לדבר על תופעה המוכרת מאוד הן בקרבי והן בקרב עמיתי המורים ומורגשת בעיקר בימים אלו של סיום שנת הלימודים, המושג הידוע לשמצה "שחיקה".
המושג שחיקה מתייחס לתהליך של אובדן אנרגיה נפשית וירידה בתפקוד כתוצאה מלחצים יום-יומיים נמשכים,
מסיבה זאת נקשר מושג השחיקה למושגים כגון: אי שביעות רצון לחץ תעסוקתי, תיסכול, ניכור ודיכאון.

תסמונת השחיקה-היא שונה מאדם לאדם אך יש למצוא בה 3 מרכיבים בסיסים:תשישות גופנית , תשישות רגשית ותשישות רוחנית. ברוב המקרים תחושת עייפות וחוסר המרץ שלהם חודרת אף לחייהם הפרטיים.
עובדים שחוקים נוטים לאחר לעבודתם,לעזוב לפני הזמן ,להאריך את ההפסקות ואפילו להעדר לחלוטין מן העבודה.

שחיקת מורים-בשנים האחרונות הפכו השחיקה הנפשית והלחץ על מורים לנושאים בעלי עניין ציבורי ומקצועי הולך וגדל.
מחקרים של פרידמן ולוטן (1985) מדווחים על 5 גורמים המשפיעים על שחיקתו הנפשית של המורה:
1.יחסי גומלין של המורה עם תלמידיו.
2.הכבדה-העבודה פולשת הביתה
3.העדר שיתוף וניכור בבית ספר.
4.דימוי עצמי שלילי של המורה.
5.הצורך להתמודד עם נושאי הוראה קשים ומסובכים.

כיום דרכי התמודדות הטובות ביותר עם נושא השחיקה וההתגברות על התופעה הן-
1.מפגשי מורים-מפגש עם מורים עתרי ניסיו וותק ולמידה מהם.
2.סדנאות למניעת שחיקה -ידועות מאוד בעולם המערבי בעיקר בארצות הברית ובגרמניה ולאחרונה אף בישראל.

לסיכום:
הגישה המוצעת להבנת השחיקה עשויה להצביע על כיווני מניעה והתערבות חדשניים ויעילים, הלוקחים בחשבון את מכלול הגורמים השותפים להתפתחות התופעה. מצד אחד יש למקד את הדיון בשחיקת מורים בסוגיית ההלימה והפערים בין הציפיות המורים לבין המציאות הבית ספרית, ומצד שני לסייע במציאת דרכים מקוריות להתמודדות מערכתית ואישית עם חוויית הכישלון ועם תחושת האכזבה .
בתור סטודנט לתואר שני בתקשוב למידה אני סבור שהתמודדות עם "הגל השלישי" והכניסה של המחשבים להוראה תוריד משמעותית את רף השחיקה משום שהמורה יתעסק פחות עם בעיות משמעת והאתגרים שיעמדו לרשותו יובילו אותו ממקום של מרכז הידע העיקרי למכוון למקורות ידע.

בנימה אופטימית זו ואיחולי חופשה נעימה
אורי