רשתות חברתיות עבר ועתיד !!

שלום שלום לך בלוג יקר הפעם אני רוצה לדבר על רשת חברתית באינטרנט!!
מהי בעצם רשת חברתית? רשת חברתית באינטרנט היא קבוצה של אנשים שביניהם מתקיים קשר מסוים במסגרת של אתר משותף.
רשתות חברתיות יכולות לכלול קבוצות חברים , משפחות ,מפלגות ,ארגונים וכו' לכל אחד עמוד אישי עם פרופיל שבו פרטים מזהים שאותו אדם בוחר לפרסם על עצמו האנשים באותה רשת קשורים זה לזה באמצעות הגדרת אופי הקשר בינהם ולכל גולש יש מצבור של חברים.
רמת הסקרנות עולה ובכדי לספק תכונה זאת רוב האנשים מתחברים לרשת החברתית ובכך יכול לגלות כל אחד מי החברים של חבריו ולקרוא את הפרופיל שלהם ולצור עימם קשר וירטואלי או מציאותי ,בנוסף העלאת תמונות מוסיפות מימד נוסף של היכרות חברים במעגלים נרחבים יותר של אותם חברים.
הרשת החברתית בעלת הרייטינג הגבוה ביותר היא "פייסבוק" וכל מה שקורה באינטרנט לאחרונה סובב סביב רשתות חברתיות ובעיקר "פייסבוק".
בישראל ראשיתן של הרשתות החברתיות היה באתר "חברה" שפעל במודל של איתור חברים לכיתה ,לצבא או למקום העבודה וחיבר בינהם. עם השנים דעכה פעילות האתר וכיום ניתן להגדירו כחסר חשיבות.
בישראל כמו גם בעולם קמו רשתות חברתיות המיועדות למורים ולתלמידים כאחד.
קו לחינוך מציג את הרשתות החברתיות של המורים בישראל שמטרתה היא להפגיש בין מורים במערכת החינוך לבין התכנים שהם יוצרים הרשת החברתית מקשרת בין מורים ,חברים לעבודה ,אנשי מקצוע בעלי עיניין ועוד כך המורים יכולים לצור בינהם העברת מסרים חוויות וזרימה תקשותית טובה יותר באותה קהילה.
ובמסרת הקורס בו אני לומד "הערכת טכנולוגיית ידע" של הד"ר גילה קורץ נתבקשנו לבחור טכנולוגיה כל שהיא וגילנו את ה-LIVE EDU שזוהי סביבה מקוונת בשפה העברית (ניתן גם להשתמש גם בשפה האנגלית) , שבה משתמשים המורים ,התלמידים ,ההורים והמנהלים ובה הם מנהלים את שגרת היום במרחב מקוון ציבורי ואישי ובסביבה פדגוגית ארגונית מקוונת לכל דבר.
היתרון המשמעותי של הLIVE EDU שהסביבה דומה ומזכירה מאוד את הפייסבוק ולכן היא נוחה וידידותית למשתמש וכך ניתן להפיק חווית למידה משותפת ,להעלות תוצרים אישים וקבוצתיים ולהגדיל את מאגר הידע.
בנוסף לתלמידים יש חיבור ישיר לאינטרנט דרך סביבת ה LIVE EDU ושיתוף פעולה מלא של הסביבה לחברה מייקרוסופט שמאפשרת פתרונות קלים ונוחים למשתמש ומעדכנת את החומרים והשרותים בסביבה .
הכניסה לאתר לא כרוכה בתשלום ולכל משתמש יש סיסמה אישית משלו לכניסה,יתרון משמעותי נוסף הוא העלאת חומרים ותמונות לאתר ויצירת סיעור מוחי גדול ואף שיתוף מול עמיתים מהארץ וגם מחו"ל.
לסיכום מי מביננו שעדין לא חבר ברשת חברתית אני מציע לו להתחבר ולהתנסות בחוויות מרתקות..
לאחרונה יצא בקולנוע סרט "הרשת החברתית" שבה מסופר על הקמת רשת פייסבוק והצלחתה המהירה והמשגשגת ולכן העלתי לכן את ה"טריילר" של הסרט.
שלך אורי מאיש

גני תקווה -פורצי הדרך בתקשוב

לא אחת אנו מדברים בשיעורים של ד"ר גילה קורץ על כך שיש במהפכת התקשוב 3 סוגים של טיפוסים:
1. כאלו שמתנגדים בתוקף לנושא הכנסת התקשוב לבתי הספר ובעד שמירת הלמידה הפורנטלית הרגילה בשיטה הנוכחית
2. כאלה ש"זורמים" מתאימים עצמם למצב הקיים הם באופן עקרוני בעד השינוי אך לא ילחמו למענו אלה יבצעו את השינויים בהתאם לדרישות המערכת
3. פורצי הדרך-אלו שנלחמים ומתעקשים על שינוי למען עתיד שונה הכנסת התקשוב לבתי הספר והפיכתו של המורה ממרכז הידע למפנה/ מכוון למקורות ידע עצומים.
דווקא במועצה המקומית גני תקווה הם הראשונים שהחלו עם פרוייקט מחשב לכל ילד כבר בשנת 2006 יושב ראש המועצה אבישי לוין קבע את מטרת העל של הפרוייקט שהוא לצור מוכנות ומוטיבציה בקרב התלמידים וצוותי ההוראה לניצול ערכי ואיכותי של טכנולוגיות התקשוב למטרות לימודיות חינוכיות וערכיות.
כיתות לימוד עוצבו במיוחד ברשת אלחוטית לגלישה מהירה באינטרנט גם מורים וגם תלמידים קיבלו מחשבים ניידים ובשנה הבאה הפרוייקט יורחב כך שכל תלמיד מכיתה א-ט יקבל מחשב נייד( בגני תקווה אין עדין בית ספר תיכון)
תהליך התקשוב מהווה מנוף לשינוי והתפתחות לימודית הוראתית וחינוכית בדיוק לפני שנה ינואר 2010 נערך בכנסת דיון מיוחד לגבי התקשוב בבתי ספר שבו השתתף אבישי לוין ראש מועצת גני תקווה ובו יש פרוטוקול מלא של הישבה שניתן לראתו באינטרנט באתר הכנסת פרוטוקול מספר 143 ובו דיון שלם מרתק בנושא חשיבות התקשוב בבתי הספר.
וזה מחזיר אותי להודעה שקיבלתי באתר מד"ר גילה קורץ שחזרה רק אתמול מדיון בכנסת בדיוק שנה אחרי לגבי חשיבות התקשוב בבתי הספר ובו היא הוזמנה לשאת דברים והדגישה את החשיבות ואותנו הסטודנטים שמקבלים כלים לישם את התקשוב בבית הספר אך במציאות בבתי הספר הדבר הרבה יותר מורכב וקשה ולא זוכה לתמיכה.
אפילו אני מוסיף ציטוט של עמי סלנט שנחשב כמידען וחוקר רשת ובו הוא אומר:"נתונים מחקרים המגיעים מכל העולם מלמדים כי יותר ויותר מדינות ובתי ספר משלבים מחשבים נידיים בכיתות הלימוד כחלק ממערך תיקשובי של מחשב נייד לכל ילד וכיתות מחוברות אינטרנט עיקר המאמץ בחטיבת ביניים אך גם ביסודי הגורמים העיקריים ירידת מחרי הניידים וכך יש תחרות והצפת המידע שיש ברשת הוא אין סופי המורים והתלמידים כאחד רוצים להתגמש וליצור חוויות חדשות ולמידה חדשה פעילה מעניינת ומאתגרת לילדים בסביבה שנוחה וומוכרת להם"
כולי תקווה שיהיו עוד פורצי דרך כמו אבישי לוין והמוצעה המקומית גני תקווה.
בנוסף הכנסתי סרטון ובו כתבות על הדיון בנוגע לתקשוב בכנסת.
אורי

מחשב לכל ילד האומנם??

פרוייקט "מחשב לכל ילד" הוקם בשנת 1995ביוזמת אנשי עסקים מובילים בישראל ובחסות משרד ראש הממשלה ,כדי להעניק מחשבים, ערכות תוכנה והדרכה לילדים שאין יד משפחתם משגת לרוכשם.
מטרה- לאפשר לילדים משכבות מצוקה לרכוש מיומנויות שימוש במחשב והתחברות למאגרי מידע. אלה יסייעו בפיתוח חשיבה יוצרת, יתרמו להתפתחות הילד ולהעלאת דימויו העצמי, וישמשו מנוף לצמצום הפער החברתי."מחשב לכל ילד" הינו היחיד הפועל בבתי הילדים והשפעתו חושפת את כל בני המשפחה (אחים והורים) לשימוש במחשב ומאגרי המידע.
היעד- להעניק לפחות 6,000 ערכות מחשב בשנת 2010 ולהעלות בהדרגה את כמות המחשבים המוענקים ל- 10,000 בשנה.
עד עתה הענקנו למעלה מ- 40,000 ערכות מחשב ב-170 רשויות מכל המגזרים ברחבי הארץ, המשמשים למעלה מ–200,000 ילדים והורים.
המימון העיקרי הוא חברת מיקוסופט ישראל ומשרד ראש הממשלה.
אך למרות הפרוייקט הנהדר הזה ובנוסף כתבה שהתפרסמה לא מזמן ובה דווח שקרוב ל90% מן המתבגרים יש להם מחשב בחדר מסתבר שבמציאות פני הדברים שונים.
כמעט כל ילד מכיר את הסיסמא "מחשב לכל ילד", אבל גם בשנת 2009 מדובר רק בסיסמא ולא במציאות. דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מגלה כי כיום הממוצע בארץ עומד על 12.9 ילדים על כל עמדת מחשב. הדוח מציין כי נושא המחשוב קיבל תאוצה בשנה האחרונה, ומסתבר שהמצב אכן קשה ודורש עבודה, במיוחד במגזר הערבי.
"מחשב לכל ילד" זו אמנם סיסמא, אך היעד שהציבה מערכת החינוך כבר לפני למעלה מ-15 שנה היה מחשב לכל חמישה ילדים. בפועל, יעד זה לא הושג בקרוב ל- 1,900 בתי ספר, בהם לומדים כמחצית מהתלמידים בארץ.

בקרב הרשויות הגדולות המצב אינו מזהיר. בירושלים למשל, חולקים כל 15 תלמידים מחשב אחד, ובנתניה יש מחשב אחד לכל 13 ילדים. בראשון לציון הממוצע הוא מחשב לכל 11 ילדים, בחיפה 8 ילדים ובתל אביב 7 ילדים.
אם מדינת ישראל מטרתה סגירת הפער הדיגיטאלי במוקדי התהוותו באמצעות השוואת התנאים הבסיסים, בתחום המחשוב, בין אלה שיש להם ואלה שלא חייבת לגשר על הפער הזה ולעזור בעיקר לאלה שאין להם.
בנוסף צרפתי סרטון שבו יש ראיון עם אריה סקופ מנכ"ל מחשב לכל ילד התומך בפוסט שכתבתי.
אורי