שנה חדשה!!

שלום לך בלוג יקר!!
מחר מתחילה לה שנת הלימודים החדשה וגם אני כמורה לחינוך גופני מתרגש, כמו אחרון הילדים שפותחים את שנת הלימודים החדשה.
כמורה לחינוך גופני אני שמח שהמודעות לספורט ולאורח חיים בריא עולה עם השנים וצוברת תאוצה ואף מקבלת משקל בבתי הספר שכוללת: ימי בריאות , מפגשי תזונה בריאה ,ימי ספורט עוד פעילויות אחרות שכל בית ספר נוקט לעצמו.
לאחרונה ביום ראשון האחרון 29.8 ליתר דיוק קראתי כתבה מאוד מעניינת שעסקה באורח חיים בריא ובשיעורי החינוך הגופני בבית הספר , הכתבה עסקה בכך שמחלות של השמנת יתר ,עודף סוכר,כבד שמנוני ועוד ששכיחות בעיקר בגיל המבוגר ,הפכו להיות שכיחות גם בקרב הילדים היתכן?
מסתבר שכן הילדים של היום רובם מרותקים למחשב/טלוויזיה אחוז הפעלת גופם בצורה אקטיבית שואף לאפס שלא לדבר על התזונה שלהם שמתבססת על גאנק פוד שכולל בתוכו סוכרים למכביר חטיפים ושאר אוכל מהיר שלא מוסיף ולא מאומה להתפתחותם הגופנית והשכלית.
נשאלת השאלה החשובה ביותר איפה נמצא בית הספר בכל התחום הזה? ולכן השנה בישראל בכמה בתי ספר החליטו לקחת יוזמה בכל תחום הבריאות ולהכניס מפגשים אחת לחודש עם תזונאית שתנחה בעיקר את ההורים! איך להאכיל נכון את ילדיהם ולמנוע הופעת מחלות כאלה ואחרות. מה שהכי הרשים אותי שברעננה הוקם בית ספר שלא נמצא במרכז העיר אלא בפרברי העיר ולהגיע אליו ישנם הסעות, ולמרות זאת התארגנה קבוצה של הורים עם הילדים בכל שכונה והם הולכים ברגל אל בית הספר מרחק של 2.5 ק"מ בערך וכנ"ל בחזרה וכך הילדים מרוויחים 5 ק"מ ביום של פעילות ספורטיבית מהנה בחברת חבריהם ללימודים.
הכתבה דיברה על המורים לחינוך גופני ואמרה שתלמיד ממוצע פעיל רק כ-7 דקות מתוך שיעור של 45 דקות בשיעורי החינוך הגופני בבית ספר ,אני כמורה לחינוך גופני מודע לתופעה ואני מסכים שהיא קיימת במספר מקומות ברחבי הארץ ,אך תמיד צריך להסתכל על שני צידי המטבע .להתחיל שיעור שיש לך בכיתה קרוב ל40 תלמידים שבתחילת השיעור אתה מחוייב לבדוק נוחכות ולראות שכולם נמצאים ,כבר מתבזבז לך מנימום 5 דקות מתוך ה45 דקות משום שבכול שיעור אתה מקבל מלא פתקים מהורים ש"לבן שלהם כואבת הבטן היום אז הוא לא יכול להשתתף בשיעור היום" , בנוסף הציוד הנדרש להצלחה של שיעורי ספורט לאורך זמן הוא ציוד שלא כלול בתקציב בית ספר שלא לדבר על מתקנים אולם /מגרש שלא תמיד בהישג יד במיוחד בימי השמש בישראל. והבעיה הכי קשה זה הטיפול בילדים "מפריעים" שכאשר אתה מוציא אותו החוצה מן השיעור אתה למעשה נותן לו פרס.., ובל נשכח שלעבוד עם ממוצא של 40 תלמידים בשמש לאורך יום שלם היא מאוד סיזיפית.
אבל לסיכומו של דבר עם כל הקשיים חיוך אחד או מילה אחת טובה שאתה מקבל מתלמיד שכן מעריך אותך שווה הכל..
נקווה שתהיה לכולנו שנה מוצלחת וטובה!!
אורי מאיש
נ.ב אני מעלה סרטון שצפיתי שמראה כמה המצב של הילדים חמור היום.

כיצד הגלובליזציה משפיעה על תוכנית הלימודים

שלום לך בלוג!!
הפעם אני רוצה לספר לך על מאמר מעניין מאוד שקראתי של ווקס במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה היבטים בינלאומיים" שמרצה ד"ר חגית מישר-טל.
המאמר עוסק בשינויים הטכנולוגים שגרמו לאינטראקציה כלל עולמית שמשנה מן היסוד את הכללים ואת המבנה הישן של מוסדות הלימוד.
ה"מיזוג" עם מערכות חדשות גורם לאי סדר ולאנדרלמוסיה ואין ספק שצריך להגיע להסדר חדש , בארצות הברית אחד מהבטיו הבולטים של השינוי מצוי בתחום החינוך אשר נמצא במשבר ואף הפף בעשור האחרון לבעיה מדינית ופוליטית.
ישנה התדרדרות מתמדת בסטנדרטים הבסיסים של מערכת החינוך בארצות הברית ,הצורך בשינוי מגיע בעיקר מן השוק האמריקאי שדורך כח עבודה וצרכניםאינטליגנטים החשופים והשולטים היטב בטכנולוגיה המתקדמת ,אך בשטח בתי הספר אינם ערוכים לדרישה זאת ואינם מספקים להם את דרישותיהם.
השוק האמריקאי שלאורך השנים היה השולט והמוביל בעולם ברוב תחומיו ,נמצא במשבר עמוק מכיוון שהשווקים האירופאים התאוששו מזמן מן מלחמת העולם השניה וחשופים הרבה יותר לטכנולוגיה ויוצרים תחרות גדולה מול השוק האמריקאי ,שלא נדבר על השוק שמגיע מן המזרח שכולל את סין ,יפן והונג קונג שהם כבר מזמן עברו את האמריקאים כח העבודה שלהם יעיל מאוד שולט היטב בשינויים הטכנולוגים ויוצר כל הזמן חידושים מהפכניים חדשים המשנים בכל פעם את כלי המשחק, לאמריקאים מאוד קשה להתמודד מולם ,המסקנה המתבקשת היא שמוסדות החינוך חייבים לספק לשוק האמריקאי עובדים אינטילגנטים יעלים שחשופים לטכנולוגיות ויוכלו להשתלב ביתר קלות בשוק.
לכן מערכת החינוך האמריקאית נכנסה לפניקה והציעה תוכנית שנוי שנקראת "nation at risk" שבה ניסתה בכח לשפר את הישגיה התלמידים האמריקאים במבחנים הבינלאומים,הניסיון נכשל ובגדול לא רק שלא היה שינוי בהשיגי הלומדים נוצר מצב של התמרמרות מצד המורים שחשו שאין להם יצירתיות וחופש פעולה ללמד את התלמידים.
ארצות הברית ביצעה ניסיון נוסף שבו למורים היה יותר עצמאות ויצירתיות ללמדאת התלמידים ,בנוסף בעלי חברות ההי טק יכלו לשלוף את התלמידים "און ליין" שיהיו עובדיהם העתידניים , לא עוד כח עבודה זול למפעלים אלא עובדים רב גוניים היכולים לעבוד ולנהל עסק מהבית בעזרת המחשב.
בשורה התחתונה התוכנית הצליחה אך למעשה היא העלתה את רף הכניסה למכללות , לקולגים ואוניברסטאות בארה"ב ולמעשה היא הגדילה את הפער הדיגיטאלי באוכלוסייה האמריקאית
הפער בין השחורים ללבנים בארצות הברית רק גובר והשאלהאיך יראה בית ספר עתידני בארה"ב נשארה פתוחה.
לסיכום אני חושב על תוכנית עתידנית שתביא תוצאות גם לישראל ולא תגדיל את הפער הדיגיטאלי..
שלך אורי

אנטומיה של תוכניות תקשוב בחינוך בגרמניה

שלום לך בלוג יקר!!
אני כותב לך שורות האלה בדיוק באמצע העבודה שאני מגיש במסגרת הקורס בו אני לומד שנקרא:"שילוב טכנולוגיות
תקשוב ולמידה היבטים בינלאומים" מאת חגית מישר-טל . נושא העבודה שלי הוא מדיניות התקשוב בגרמניה ובעודי
קורא ומתפעל מן ההשקעה של הגרמנים בתחום החינוך החלטתי לשתף אותך בחלק קטן מן החידושים והטמאתם בתוכנית החינוך.
ישום המחשבים בחינוך התנהל בכיוון שונה לחלוטין משאר המדינות בעולם. במדינה, שכל חבל ארץ שלה (lander) הוא עצמאי מבחינת המדיניות החינוכית, הכיוון הכללי היה התמקדות בהתאמת תוכניות הלימוד ועריכת שינויים קוריקולריים מותאמים לעידן התקשוב ורק אחר כך הצטיידות בתי ספר במחשבים.

הגרמנים השקיעו רבות בהתאמת תוכניות לימוד קיימות למציאות מתוקשבת. הם מיזגו תוכניות לימודים שעסקו במדיה ובטכנולוגיות מידע לתכנית לימודים אינטגרטיבית אחת.
רק לאחר שתהליך זה הושלם עברו במשרד החינוך הגרמני לשלב ב' שנקרא שלב ההצטיידות ובו מעבדת מחשבים עם חיבור לאינטרנט בכל בית ספר שהתלמידים יוכלו להיות נגישים לאותה מעבדה.
כאשר החיבור הושלם בשנת 2002 ו44 אלף בתי ספר ברחבי המדינה חוברו לאינטרנט ,הם עברו לשלב הבא שלב ג' ובו פיתוח אוריניות מידע אצל תלמידים ומורים בעידן האינטרנט , ולכן פותחו תוכניות רבות לטיפוח איסוף המידע ,חקר,תכנון והפקת מידע.

בכל אחת מהתוכניות הגרמניות, נושא הכשרה והשתלמויות המורים תפס מקום מרכזי. יותר משליש התקציב הוקדש לסוגיה של התפתחות מקצועית של המורים והכשרתם לשלב של שילוב המחשב בהוראה. במסגרת מאמץ זה להשבחת איכות ההוראה, פותחו גם באוניברסיטאות בגרמניה כמה מודלים פדגוגיים אותם ניסו גורמי ההדרכה להעביר במהלך השתלמויות המורים.

למרות כל המאמצים של משרד החינוך הפדראלי הגרמני, עדיין נותר הפער בין דרישות הקוריקולום והיישום בכיתה ע"י המורים גדול למדי והיקף ההוראה מבוססת התקשוב בבתי הספר הגרמניים נותר נמוך יחסית לבתי ספר במדינות כמו קוריאה, או שבדיה.

לאור זאת, בשנתיים האחרונות החליטו רשויות החינוך בגרמניה ליזום תכנית תקשוב ארצית חדשה, המקיפה את כל המגזר הציבורי, לרבות בתי הספר. יוזמה זו הנקראת The Initiative D21 והיא מאצילה חלק גדול מהביצוע למגזר הפרטי ומתקצבת אותו לצורך ביצוע ההצטיידות וההדרכה בשדה.

התקשוב בבתי הספר קיבל תנופה, עשרות אלפי בתי ספר (90%) חוברו לאינטרנט מהיר. 49% מכיתות בתי הספר היסודיים ו? 32% מכיתות בתי הספר התיכוניים בגרמניה מצוידים במחשבים (ביחס של מחשב ל-3 תלמידים). יישום התוכניות הפדגוגיות הולך ומתרחב אף שהפער בין דרישות הקוריקולום והיישום הפדגוגי בכיתה ע"י המורים עדיין גדול, אך הוא מצטמצם משנה לשנה.

התוכנית הגרמנית נחשבת להצלחה. היא אמנם מתקדמת באיטיות ניכרת, אך ביציבות ובעקביות.
אני כולי תקווה שגם בישראל יאמצו סוף סוף את המודל הגרמני ,או כל מודל חלופי אחר , בכדי ששילוב התקשוב בהוראה יעלה מדרגה אחת לפחות!! מעלה, כדי שנשתווה ואף נעקוף ברמת החינוך שלנו מדינות מערביות רבות שאצלם התקשוב בהוראה הוא דבר הפועל מן השיגרה.
בנוסף הכנסתי סרטון חשוב מאוד על השינוי בגרמניה בהכדרת המחשבים לבתי הספר ובניית מנהיגים חדשים לעתיד.
שלך אורי מאיש

מי ילמד את הדור הבא??

שלום לך בלוגי היקר
הפעם אני רוצה לספר לך על מאמר מאוד מעניין שקארתי לאחרונה של דוקטור יצחק עזוז שהוא הראש המגמה של הבית ספר להכשרת מורים של מכללת בית ברל .
פרופ' צחור, בכתבה לפתיחת שנת הלימודים, מייחל להנהגה חדשה "שתנער את האקדמיה ועמה את החברה כולה". הוא תולה את מצבה העגום של האקדמיה בישראל בגורמים רבים: קיצוץ תקציבים, עצירה בגידול מספר הסטודנטים וכתוצאה מכך "הונמכו תנאי הקבלה" ו"הסיבה האחת היא שיטת הלימוד המיושנת, הממשיכה את מתכונת הלימודים שבה פעלו האוניברסיטאות לאורך אלף שנים." וזאת למרות "שהשינוי הדרמטי בהרכב הלומדים לא תורגם לשינוי הנדרש בתוכני הלימודים ובשיטת [הלימוד]... שעדיין נוהגת כמו מימים ימימה". פרופ' צחור מוסיף וקובע שכתוצאה מכך נוצר "בזבוז ענק של משאבים – לא רק משאבי כסף אלא בעיקר משאבי דעת." הוא רומז לכך שעיקר הבזבוז נובע מהשיטה הסלקטיבית שנועדה להכשיר מעט סטודנטים "שיחליפו לימים את הפרופ' המלמדים אותם." עליו כפושט רגל.
צחור טוען ומוסיף שכדי להאיץ את השינוי בכוון הנדרש הממשלה צריכה להתנות מתן כספי ציבור למוסדות, בתחילה אקדמאיים ובהמשך כל מוסדות ההשכלה, אם המבחנים שהם מקיימים יתקיימו כאשר לכל נבחן יש עמדת מחשב מקושרת לכל מאגרי המידע הרלוונטיים לנושא המבחן, ספרים ומחברות לפי רצונו. תנאים אלו יחייבו את המוסדות לשנות בהתאם את המבחנים ואת דרכי הלמידה. זהו תנאי הכרחי כדי להתחיל ולהניע את השינויים המתבקשים לצורת למידה אחרת. נוסף לכך, הציבור חייב לדרוש הפרדה מוסדית בין מוסדות אקדמאים המכשירים למקצועות מדעיים, הנדסיים וטכנולוגיים לבין מוסדות המכשירים לתחומי החברה והרוח, כולל מועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) נפרדת. כל אחד מסוגי המוסדות הללו צריך להתמחות בפיתוח מיומנויות חשיבה שונות בתכלית, כאשר סטודנטים בשני סוגי המוסדות יהיו חייבים להיחשף במידה מצומצמת לתהליכי החשיבה המפותחים במוסדות המקבילים. הפרדה זו תאפשר למוסדות המתמחים בתחומי החברה והרוח לפתח מיומנויות חשיבה שעד היום הוזנחו לחלוטין באקדמיה בגלל ההגמוניה המוחלטת בהן של החשיבה המדעית לכאורה, היות שכאמור גם היא לא פותחה וטופחה.
אני לומד מכך שהזמן עושה את שלו והעולם מתקדם ויחד איתו אנחנו והשיטות הישנות כבר עשו את שלהם כפי שהוזכר מעלה והגיע הזמן לעידן חדש שבו המודרניזציה והטכנולוגיה יחליפו את המורה והספר
להתראות לפחות עד שבוע הבא
אורי

החופש הגדול

שלום לך בלוג יקר!!
רציתי לשתף אותך היום ב"חוויה" של המורים והתלמידים כאחד שנקראת החופש הגדול או כשמה המקובל "חופשת הקיץ".
בבתי הספר היסודיים החופשה היא בחודשים יולי ואוגוסט בעוד שחטיבה העליונה החופשה מתחילה 10 ימים קודם כבר ב20 ליוני. אם תשאלו את ההורים לפי סקר שנערך כ-70% מתוחם היו מעדיפים לקצר את החופשה ,ההוצאות האדירות על קייטנות , בלויים ונופשים ובל נוסיף את הילדים שמשגעים את הוריהם ומטפסים על הקירות ומתישים את הוריהם.
החופש הגדול אינו המצאה יהודית. החינוך המסורתי היהודי דוגל בתקופות חופשה קצרות ממנו משמעותית, שנהוגות עד היום במגזר החרדי. החופש הגדול בישראל הוחל במקביל להקמת מערכת החינוך הממלכתי עם הקמת המדינה. גם בעולם צועד החופש הגדול יד ביד עם מערכת החינוך המודרני. בארצות־הברית של המאה ה־18 וה־‭,19‬ לדוגמה, לא הכירו את מושג החופש הגדול. אוכלוסיות המהגרים הגדולות קשות-היום, שרצו להבטיח שילדיהם יימצאו במסגרות מוגנות במהלך ימי עבודתם, רצו אותם בבית הספר ושנת הלימודים נמשכה אז 11 חודשים.
בשנים האחרונות של המאה ה־19 התפתחה בארצות־הברית מגמה מעניינת דווקא בקרב המעוניינים להתקבל לקולג'ים ולאוניברסיטאות יוקרתיות. במהלך הקיץ הם "התנדבו" בארגונים שונים הקשורים במאמץ פיזי קשה, כמו למשל הכשרת שבילים למטפסי הרים. להורים עלה התענוג ‭4,500‬־900 דולר והם ראו בהשקעה ערוץ משתלם משתי הבחינות. קודם כל הילד עסוק, ושנית הוא מגדיל את סיכויי הקבלה שלו לאחד ממוסדות החינוך היוקרתיים, שדורשים יותר ויותר הוכחות מהשטח שתלמידיהם העתידיים יידעו לעשות משהו עם החופש הגדול. , החופש הגדול נמשך בארה"ב בין תשעה ל־11 שבועות, והוא מרוכז בתקופת הקיץ. בנוסף לכך יש חופשת חורף בתקופת חג המולד וחופשה קצרה יותר באביב לחג הפסחא. באוסטרליה ובניו־זילנד החופש הגדול השנתי משיק לחג המולד וחופשת ראשית השנה, פשוט מכיוון שעונת הקיץ שם נופלת בחורף שלנו. באוסטרליה החופש הגדול נמשך שישה שבועות, אבל במהלך השנה יש עוד שלוש חופשות, שבועיים כל אחת, באביב, ביוני ובספטמבר.

כמה ימי לימודים מלאים לומד התלמיד הישראלי בשנה? בהסתדרות המורים טוענים, על־פי החופשות הרשומות בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, כי התלמידים בישראל רושמים שיא עולמי. רק בקוריאה לומדים כמו בישראל, 220 יום, כאשר בחטיבות הביניים הקוריאנים משיגים אותנו ‭220 -‬ ימי עבודה למורים, לעומת 210 בישראל. בדנמרק ובברזיל מגיע מספר ימי הלימודים ל־200 בשנה בכל סוגי בתי-הספר, בהולנד 195 יום, ביפן ‭193 -‬ יום, בפינלד ואנגליה 190 יום, והכי פחות לומדים התלמידים האיסלנדים ‭170 -‬ ימי לימודים בשנה.

על־פי נתוני המורים, כשמדובר בשכר המורה נמצאת ישראל באחד המקומות האחרונים בטבלה העולמית, למעשה רק מקום אחד לפני הונגריה. כמעט הצעתי הצעה להאריך את החופשות, עד שלקחתי לידי את יומן השנה ומחשבון והוספתי את כ־80 הימים במהלך השנה בהם לומדים ילדינו לימודים חלקיים (ימי שישי, ימי תחילת הלימודים, צומות, הכנות למסיבות סוף השנה, חזרות למבחנים וימי מבחנים‭.(‬ ילדי ישראל לומדים לימודים מלאים פחות ממחצית הימים שבלוח.
החופשה הגדולה מצריכה הוצאות עצומות בתחום הכלכלי (קייטנות ובילויים) אך לצערו הבטיחות של הילדים פוחתת ולפי ארגון "בטרם" 30 אלף ילדים יובלו לחדרי מיון במהלך החופשה בגים תאונות המרביתם: טביעה נפילה השארת ילדים ללא השגחה ואף רכיבת אופניים.
באלה הנשאלת היא האם לקצר את החופשה או לא "האדם לא זקוק לחופש של חודשיים, להיפך, הוא זקוק למסגרות. כשאתה יוצא מהמסגרת לזמן ארוך, האדם, והילד אף יותר, הולך לאיבוד‭,"‬ אומר הפסיכולוג הקליני ד"ר דוד סגל, מרצה בחוג למדעי ההתנהגות במסלול האקדמי במכללה למינהל.

כשיוצאים לחופשה מלימודים, יוצאים לחופש ממסגרת שיש בה כללים ומתחים. החופש יוצר ניתוק מחברים ומהקבוצה הגדולה, מכיוון שלכל אחד מהילדים מארגנים פעילויות, שלא תמיד נעשות במשותף אפילו עם שניים־שלושה החברים שהוא איתם בקשר. הקייטנה פותרת אמנם את בעיית התעסוקה, אבל היא פוגעת בלכידות הקבוצתית של מסגרת הכיתה בבית הספר, שהילד צריך לחזור אליה בעוד כמה חודשים.
אירגוני המורים יוצאים בתוקף נגד קיצור החופשה משום שהם יודעים את הקושי הרב בלימוד בחודש יוני ד"ר יצחק קדמן טוען
"למי שמדבר היום על הארכת תקופת הלימודים אני מציע לחוות שבוע אחד של לימודים בתקופת יוני בבית־ספר ישראלי מצוי אני לא יודע איך התלמידים שלנו מחזיקים מעמד ביוני.לא רציני להאריך את תקופת הלימודים בלי שיהיו תנאי שהייה נורמליים".
ד"ר קדמן רואה את אחד ממקורות הקיטורים ההוריים שחוזרים כל שנה בתקופת החופש הגדול גם בתפיסת ההורות העכשווית, "כאשר רוב ההורים בונים על האליבי המודרני של זמן איכות, עשר דקות ליום, ופתאום יש להם ילד במשרה מלאה בבית, הורים לא מעטים פשוט לא מסתדרים עם זה‭."‬
לסיום בנימה אישית אני כמובן כמו שאר המורים נגד קיצור החופש אני חושב ששחיקת המורה עולה בעיקר בחודש יוני ולכן החופש הגדול עוזר מאוד בצבירת אנרגיות חדשות רענון וחזרה בכוחות מודשים בנוסף זוכר אני כתלמיד כמה הייתי מצפה לחופש הגדול ונהנה מאוד בו לכן אני נכנס וראשם של התלמידים ומבין כמה הם "צמאים" לחופש. אני חייב לציין שעדין אין לי ילדים וכאשר יהיו לי ילדים ואני יחווה כמה מן הבעיות שציינתי בפוסט יש להניח שאולי דעתי תשתנה ב180 מעלות.
בנוסף העלתי כאן סרטון העוסק בדיון על קיצור החופש הגדול מאוד מעניין ומראה את הקונפליקט בין 2 הדעות
חופשה נעימה לכולם!!
אורי

שלום לך בלוגי היקר!!!

אני כותב לך היום בנושא שמאוד נוגע לליבי, על למידה מרחוק בכלל ועל למידה מרחוק בארץ בפרט.
* " כיום מלמדים באמצעות טכנולוגיות חדשניות את אותם התכנים ונבחנים באותן הבחינות שאני נבחנתי בהן לפני עשרים שנה. דרוש שינוי מהותי במטרות החינוך. דרוש שינוי בדרכי הערכה הסטנדרטיות שלא מתאימות". פרופ` גבריאל סולומון.

כסטודנט הלומד היום במכללה ללימודים אקדמיים לתואר M.A אני יכול להגיד בודאיות שהלמידה מרחוק היא יותר יעילה ואפקטיבית מאשר הלמידה הסטנדרטית ,אני לדוגמא בתור סטודנט הסובר מהפרעות קשב וריכוז הישיבה בכיתה מאוד קשה ומעיקה לי כאשר הסטנדרט המקובל היום כמו ב60 השנה האחרונות הוא שמרצה מדבר וכולם קשובים לו,אני אישית מאוד סובל מכך לא חלילה שדברי המרצה לא מעניינים אותי אלא שקשה לי להישאר צמוד לכיסא ולהקשיב אני מרוכז בדברים אחרים ומחפש דברים אחרים לתעסוקה כגון פלפון לצייר לצאת להתאוורר לחלום ועוד' .בזמן שהמרצים רואים זאת כחוסר כבוד או זלזול ולוקחים את המקרה אך אישית אני באמת שעושה את מרב המאמצים להקשיב וללמוד.
ולכן כאשר היה לנו את השיעור המכוונן בלמידה מרחוק הרגשתי אחרת יכולתי להיות במחשב בזמני הפנוי ללמוד בזמן שנוח לי תוך כדי יכולתי להסתכל בעוד אתרים במקביל לדבר בטלפון לקום להסתובב ללכת לחזור בלי הגבלה ,לאכול ,לצפות בטלוויזיה במקביל מה שלא יכולת לעולם בשיעור פרונטאלי מעשי בכיתה כך שהלמידה הייתה הרבה יותר מעניינת ואפקטיבית לפחות לגבי!!
כיום בארץ יש כבר מספר מכללות שבהן המרצים לא עוקבים אחר נוכחות התלמיד והתלמיד לא צריך להתאמץ בכתיבה ולהספיק את דברי המרצה ובנוסף כל סטודנט מקבל את ההרצאה בלינק או בווידיאו קונפרנס.
בעולם השיטה הזאת צוברת תאוצה מרשימה בזמן שבארץ השיטה עדין לא מקובלת פרט לקורסים בודדים באתרים ספציפיים או שלוחות למידה מרחוק למוסדות קיימים.
בארצות הברית התחום מפותח יותר וכולל אתרים מכווננים ללמידה מרחוק אף ניתן להשלים תארים בלמידה מרחוק (מהבית) שיטה שלמרב הדעות תחליף את השיטה הנוכחית כאשר מרבית הלימודים יבוצעו מהבית.
החסרונות של שיטה זו הן:
התלמיד נמצא בבית רחוק מן המרצה הוא לא יכול לשאול אותו שאלות "און לין" הוא לבד ועלול להרגיש חוסר ביטחון ולחץ.
אין משמעת עצמאית ללמידה וכך הנשירה תהיה גבוהה.
חוסר החוויות בלמידה מול סטודנטים אחרים החוסר גובר כאשר העבודות לבד אין הליכה לספריה יצירת סדנאות וכו'
והכי חשוב הפן החברתי נעלם כמעט לגמרי אין מפגשים בזמן הלימודים ואחריהם.
היתרונות של שיטה זו הן:
התלמיד חש ממש כבכיתה בזמן הרצאה בווידיאו ולרשותו יש פורום, מייל ,ועוד אמצעים טכנולוגים מתקדמים.
זמן-התלמיד לא צריך להשכים קום בבוקר אלא יכול להקשיב וללמוד בזמנו הפנוי
בל נישכח שמקורות הידע השתנו אם פעם הכול התבסס על הספרייה המקומית כיום מרבית הידע נמצא במחשב בנוסף התלמיד יכול להריץ את הווידיאו שוב ושוב ויכול לסכם לעצמו את החומר בצורה הטובה ביותר בעוד שבהרצאה הוא עלול לפספס את דברי המורה, וההפתעה הגדולה דווקא באמצעות הצ'אטים הוא יכול להגיע לחיי חברה לא פחות מעניינים מאשר בחיי היום יום הסטנדרטים.
המקומות בארץ בהן אפשר ללמוד מרחוק הם:
אוניברסיטת בר אילן אוניברסיטת חיפה אוניברסיטת בן גוריון מכללת אפקה אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בהן יש סביבה מתוקשבת – קורסים מקוונים ואתרי קורסים.
ולסיכום בלוגי היקר אני סבור כי הלמידה מרחוק משתווה ואך עוברת את הלמידה הסטנדרטית , ויותר מכך סטודנטים כמוני יכולים לבוא יותר לידי ביטוי בלמידה מרחוק מאשר בלמידה הרגילה ולהגיע להישגים יותר מרשימים וטובים.
אני בטוח כי יש עוד הרבה מאוד סטודנטים שמרגישים כמוני ושמרביתם אף הרימו ידיים והפסיקו ללמוד בשיטה הרגילה ורק מצפים לשינוי המיוחל בו יכנסו המחשבים לשימוש בתחום הלמידה ויחליפו את השיטה הנוכחית .
שלך באהבה
אורי

מקדונלד'ס

שלום לך שוב בלוג יקר
הפעם שלא כמנהגי אני כותב לך בפעם השניה בשבוע זה,משום שהפעם אני ניצב בפני דילמה קלה ורציתי לשתף אותך בה
בתחילת כל שנה בשיעור הראשון או השני אני מסביר לילדים על תזונה נבונה על החשיבות של ארוחות מאוזנות ומגוונות על החשיבות של אכילת ירקות ופירות ומוצרי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה ,לצערי הרבה מאוד מן הילדים עדין יעדיפו פרוסה עם שוקלד וחטיף על פני רוב סוגי המזון הבריא. לשם כך אני מקריין להם במהלך השנה בעיקר בימים גשומים את הסרט המופרסם "לאכול בגדול" שבו אדם בריא לחלוטין על פי רמת בדיקות הבריאות שלו מחליט לאכול במשך 3 חודשים רק את האוכל של מקדונלד'ס ולאחר מכן מבצע שוב את בדיקות הבריאות ומגלה שהפך לאדם חולה הסובל מרמות סוכר גבוהות בדם, סיכוי גבוה למחלות לב,פגיעה בכבד והווצרות תאי שומן בדפנות העורקים
אין לי ספק שהסרט עושה משהו לילדים, אך אני מצפה ליותר ולכן אני שוקל להשתמש במחשב כאשר הרבה קטעים חשובים ומשמעותיים מהסרט נמצאים באתר "היוטיוב" שנגיש מאוד לילדים כך שהם יכולים גם בשיעור מול מחשב וגם בעבודה בבית ללמוד באופן יותר אישי ומסקרן על החשיבות של התזונה וכמובן באמצעות המחשב יש כל כך מקורות ידע בתחום שאני אפילו לא יודע ,כך שהילדים יכולים לחדש גם לי דברים חדשים, ולשפר את הלמידה ולהביא למיצוי יותר גדול של הנושא
לאחר חיפוש קצר מאוד במחשב נוכחתי בפעם המי יודע כמה שמקורות הדע במחשב עצומים מאוד שהדרך הטובה והיעילה ביותר ללמד את אותם תלמידים על הנושא היא בלמידה באמצעות המחשב
התובנות שלי שאני אנסה ללמד הפעם בלמידה באמצעות מחשב על נושא התזונה שהיתרון הגדול שלי יהיה ששיעורי הספורט שכמעט בכולם אין שיעורי בית יהפכו להיות הרבה יותר מענינים ומאתגרים שבו הילדים יצטרכו לעבוד משיעור לשיעור לצפות בסירטונים (כמו הסירטון למטה לדוגמא) להסתכל על מצגות ואתרים בנושא התזונה הבריאה והנבונה ולהפנים את החומר בצורה הטובה ביותר והנוחה עבורם
מצפה לפתיחת השנה
אורי מאיש